מה למדתי מ "סרט טבע" על התנהגות אנושית
צפיתי השבוע בסרט טבע ביחד עם הבן שלי (8), הסרט עסק בעולם הזוחלים, ומצאתי את עצמי נעה באי-נוחות כשראינו שנינו תהליכי 'חיזור' קשים שבהם הזכרים (לטאות כוח ענקיות) נהגו באלימות עד זוב דם זה אל זה, פוצעים ומכאיבים, הכל כדי להשיג את הנקבה האחת הנאנסת באכזריות לשם הפרייתה.
'דייויד אטינבורו' בסרט קרא לזה אסטרטגיה, ביולוגיה, הישרדות ונתן להתנהגות הזכרים לגיטימציה של "ככה זה בטבע".
בשורה התחתונה המילים שנשמעו היו "הזכרים נלחמים" "הזכרים פוגעים", "הזכר החלש מפסיד" ועוד.
הבן שלי הצעיר שסופג אצלנו בבית זוג הורים השואפים לדיאלוג של שיוויון וביטוי רגשי, מתבונן על ההתנהגות של הזכרים ושותק. גם אני שותקת.
אני מבינה שהנה מול עיני קורה עוד ייצוג מגדרי שהשפיע ומשפיע לאורך דורות על התפישה של זיכרי וניקבי. אתם הגברים נדונתם לחרב ואנחנו הנשים נועדנו לכניעה.
הרי בקלות אפשר להגיד: "אין מה לעשות, הזכרים זה בטבע שלהם להיות אלימים. זה טמון אצלם בDNA. תסתכלו על החיים בטבע, הם מיקרו קוסמוס להתנהגות האדם".
וכאן הזמן להגיד - זה לא נכון !!! הגיע הזמן להתפתח מתוך המחשבה הזו.
כי הגוף שלנו, של בני האדם, מספר משהו אחר.
אנחנו אמנם חיות, אבל חיות שיש להן חלק מיוחד במוח שמאפשר לעשות עיבוד לחומרים, לעשות אינטגרציה בין חלקי מידע, בקיצור יש לנו שריר שאין לחיות והוא - שריר המודעות. (new cortex)
לבני אדם יש יכולת לווסת את עצמןם באופן מודע, ולא לפעול רק מהמוח הזוחלי. (המוח הזוחלי, הוא אזור עתיק במוח שפועל בתגובה אוטומטית בעיקר בזמן פחד וכל מטרתו היא "לשרוד", בדיוק כמו בסרט טבע - הוא מהיר ותגובתי ואינו מעבד את בחומרים לכדי "מחשבה מרובדת")
כבר שנים רבות שאני עוסקת בדיאלוג בין איכויות הזיכרי לניקבי שקיים אצלנו בגוף ובהתנהגות וביחסים הבינאשיים. אלו שתי איכויות אדירות שעליהן מתבסס כל עולמנו, וכרגע לשמחתי, עולה גם על סדר היום החברתי, מתוך תקווה להחזיר את הדיאלוג בינהם.
איכות זיכרית וניקבית קיימת אצל כל אחת ואחד מאיתנו, גם גברים וגם נשים, היא קיימת בהתנהגות שלנו, והיא קיימת בגוף באופן שבו אנחנו מניעים את יחידת 'השלד-שריר'.
בתנועה אוניברסלית (ובפילוסופיות גוף נוספות) אני מיחסת לגב איכויות זיכריות, ולבטן איכויות נקביות. זהו ביטוי תנועתי לכוח העצום של היינג והיאנג.
בואו נבדוק רגע חשיבה ארכיטיפית: בואו נעשה ניסוי...
מה תגידו על "קו" ו"עיגול" ? מי מהם זיכרי ומי ניקבי?
או מה תגידו על איכויות כמו: "חדור מטרה" ו "מכיל ועוטף"? מי מהם זיכרי ומי ניקבי?
דמיינו כל אחד מהמילים ותרגישו את התשובה.
תדמיינו לרגע מה זה אומר להיות "חדור מטרה"? איפה זה מרגיש בגוף? האם גם אצלך הגב מורגש דומיננטי יותר? ואולי לא...
ותדמיינו לרגע מה זה אומר להרגיש "מכיל ועוטף"? איפה זה מרגיש בגוף? האם כאן דווקא הבטן עולה למודעות התחושתית?
אני מאמינה שהרוב יגידו ש"קו" ו"חדור מטרה" זה זכרי, ו"עיגול" ו"מכיל ועוטף" - זה נקבי.
זוהי דוגמה לחשיבה אטומטית-חייתית. באלפיות שניה עולות בנו אסוציאציות מיידיות, מחשבות אינסטינקטיביות שיוצרות לכולנו מציאות פנימית מדומיינת. וההשאלה שמעסיקה אותי פה, האם נצליח לנוע ממקום ייצרי-תגובתי דו מימדי (לתקוף או לברוח), לעבר מציאות מרובדת.
לנו כבני אדם בעלי 'פרונטל קורטקס', ויש אפשרות לקחת את הדברים לרמה נוספת של חשיבה, ולהרחיב את המנעד האסוציאטיבי-דמיוני.
כלומר, גברים ירחיבו את המודעות שלהם למצב של "מכיל ועוטף", ונשים ירחיבו את המודעות שלהן ל"חדורת מטרה" שהיא איכות זכרית .
אפשר להיות "חדורת מטרה" ואמפתית באותו זמן, להיות באינטגרציה גמישה ברמה המגדרית.
אם המשפחה שגדלנו בה לא דיברה בשפה הזו (אצלי ממש לא דיברו את השפה...), או שבבית הספר לא קיבלנו כלים להרחיב את ההתבוננות על סיטואציות התנהגותיות, יש סיכוי גדול שנישאר כלואות וכלואים בחשיבה האוטומטית. (דרך אגב, אלו ייצוגים שנכונים לתקופת הזמן הנוכחית שלנו ולמתח הקיים בין המינים בתקופה ובתרבות הזו. יכול להיות שהנכדים והנכדות שלנו כבר יתייחסו באופן שונה לאיכויות האלה).
אבל את השפה הזאת אפשר ללמוד, וחשוב ללמוד!
האוטומט שלנו לפעולה או תגובה יכול להיות בכל דבר. לדוגמה, סיטואציה שניכנס אליה ונגיד עליה אוטומטית "זה היא התחילה !", או שנוכל להרחיב את ההסתכלות ולהגיד "זה אמנם היא התחילה וזה קרה אחרי שזילזלו בה/ העליבו אותה/ פגעו בה".
זה לא דבר פשוט ליצור חשיבה מרובדת אבל אפשר ללמוד את השפה הזו ולסגל אותה לעצמנו. בגוף אני מלמדת את המתרגלות.ים שלי ליצור תנועה שיש בה עושר של שכבות שרירים, וכיווני תנועה. אני מלמדת אותןם ליצור תנועה קטנה בגוף שתהיה מלאה בכוחות דואליים מעצימים, בדימויים ובמילים לנוע בחיים עם הרבה יותר אפשרויות תגובה ותנועה.
באופן אישי אני אוהבת לעבוד דרך הגוף, אבל יש עוד דרכים לפתח לעצמנו את התפישה וללמוד לעבוד עם הפרונטל קורטקס ולא לתת רק למוח הזוחלי לשלוט עלינו, להתנהג כמו החיות, אלא להיות במודעות להתנהגות שלנו ושל אחרים ואחרות.
