איך מרגישה הרגשה?
לפני בערך חודש וחצי סיפרתי על 'מסע' מאוד לא מובן מאליו שיצאתי אליו במרכז לבריאות נפש במרכז הארץ. להלן תקציר קצר - כבר שנים שאני מפתחת שפה חדשה לחיבורים בין הגוף , התחושה והעולם הרגשי. שפה שארזתי אותה תחת השם 'תנועה אוניברסלית'.
לפני כחודשיים נפגשתי עם הפסיכיאטרית של אחד מאגפי האשפוז שהתלהבה מהגישה ויצאנו לדרך.
היום שוב חזרתי ממפגשים עם הנשים המקסימות שאני עובדת איתן , נשים שמתמודדות עם הפרעות אכילה ועם פוסט-טראומה שכל החיבור שלהן אל הגוף השתבש בעקבות אירועי החיים.
אני עובדת עם כל אחת לחוד, לא בקבוצה. כדי ליצור שינוי עמוק אני צריכה זמן אישי. זה כוח אחר לגמרי לראות מישהו באמת.
אם אני אנסה לתת מילים למה שאני עושה איתן , זה ממש ליצור "קונקרטיזציה של הגוף". (ההיפך מרומנטיזציה**) .
החוויה מול הגוף של נשים שסובלות מהפרעות אכילה ופוסט טראומה מאוד לא-מאורגנת ועמוסה בשיפוטיות , ובמפגש אני בעצם עוזרת להן להכיר את הגוף הקונקרטי, האובייקטיבי, גוף נקי מביקורת וכעס : "מה זה אגן ואיך הוא זז" "מה זאת שיכמה ואיך היא זזה", ובעיקר והכי חשוב - "איך זה מרגיש כשיש חיבור !".
זה כל כך לא מובן מאליו בשבילן, לחוש את הגוף בצורה אובייקטיבית, ויותר מכך - לתת הגדרה לתחושות של תנועה בגוף. הגדרה "לא-רומנטית" .
חשוב לי להגיד שהקושי הזה לא מאפיין רק אותן.
הקושי הזה קיים אצל כולנו גברים ונשים, ברמה כזו או אחרת.
כי כולנו עברנו דברים בחיים, ואף אחד לא לימד אותנו - איך מרגישה הרגשה!!!
כבר חודש וחצי שהפרויקט הזה מרגש אותי וממלא אותי , ועוד מעט גם אלמד את המתודה הזו אחרות ואחרים .
מלאות נעימה בגוף ,זאת התחושה שלי , ככה מרגישה לי הודיה מבורכת.
**"התייחסות רומנטית" זה אומר התייחסות אמוציונלית מנותקת מהמציאות (שנאה-אהבה). כמו להאדיר משהו או לייפות את התמונה. התייחסות לא עיניינית, שאין בה "ארציות". בעבודה שלי איתן אני מנרמלת את הגוף, מנסה להחזיר אותו לפורפורציות.
