לתת גב ללב

השכמות הן הבסיס של הידיים שלנו, משם מתחילה יד - לא מכף היד כמו שלפעמים קל לנו לחשוב.

השיכמה , משפיעה על הלב שלנו, על האופן בו אנחנו מבטאות ומבטאים רגש...מוזר לחשוב על זה ככה, נכון?

אבל תראו כמה הם מחוברים וקרובים.

אזור השכמות "נותן גב ללב", כמו נותן ללב ולחוויה הרגשית תמיכה קדימה , כן להביע את מה שעולה בו , כן לבטא את עצמו.

כשמתעסקים באיזון הגוף ובאיזון בכלל , מתעסקים בערכים דואליים וחשוב שנזכור ששתי האיכויות שנמצאות על המאזניים טובות לנו וחשובות לנו. פתיחה וסגירה , מסודר מבולגן , קל כבד, אפל ומואר שני הצדדים טובים לנו וחשוב שיתקיימו בחיינו במידה כזו או אחרת .

לפעמים נמצא את עצמנו מתעלמים מסוג מסוים של איכות או מסתייגים ממנה כי "היא לא טובה לנו לחיים" או "זה לא באופי שלי" - אבל זאת אשליה.

כי הכל קיים בנו , כל הצבעים וכל האיכויות גם אם הן נחשבות בעינינו "פחות טובות". הן קיימות בתוכנו והן חלק מההתנהגות שלנו ולפעמים אפילו לא נדע שזה ככה...

אבל למזלנו יש לנו את הגוף שלנו שדרכו אפשר ללמוד על עצמנו כל הזמן.

כי דרך התירגול של הגוף אפשר לגלות מי האיכות שיותר דומיננטית, הן ישר קופצות על פני השטח בתהליך של למידת תנועה. ואם נגלה שיש איכות שהיא שתלטנית יותר ונבין איפה זה פוגש אותנו בחיי היומיום - נוכל למתן אותה ולשנות את היחס השרירי אליה ואת היחס אליה בכלל.

כי איכות שנמצאת בגוף - נמצאת גם ברגש, באופי שלנו, היא מנהלת אותנו מבפנים

כשנילמד לנוע בנוחות בין שתי האיכויות ולחבר אותן להתנהגות שלנו , נוכל לזהות מהו האמצע שלנו - המרכז של עצמנו .

בתרגיל שעושה חנוך יש שתי פעולות חשובות הרמה של השכמה והורדה. בהרמה הספציפית הזו הוא מתבקש להרפות את השריר העליון ולאפשר לתנועה לקרות מעצמה , ובהורדה הוא צריך להפעיל שריר תחתון וליצור פעולה מכוונת.

פעם הוא "מוביל" ופעם הוא "מובל"

שתי איכויות סופר-חשובות, ששווה להכיר מקרוב, לראות איזה תחושה עולה בכל אחת מהן , מה הן מזכירות ואיפה הן חוסמות אותנו או מקדמות.