מה מייחד את שיטת פילאטיס משיטות תנועה אחרות?
בשיטת פילאטיס מטרת התנועה היא להכין את הגוף לפעולה שימושית לחיים ע"י תרגול השרירים במנחים שונים ותוך כדי התייחסות לאופיו של האדם המתרגל. התרגול הוא חזרה "מכאנית" על פעולות שונות שאליהן המתרגלת יוצקת את תבונתה ויכולותיה ושואפת להיות בהקשבה מלאה, כך שבכל שיעור היכולות והתחושות משתנות. התוצאה היא שילוב של חיזוק והגמשה של שרירים, ושיפור היעילות בה המוח מארגן ושולט על התנועות. בשיעורי פילאטיס מלמדים אתכן/ם להיות המדד של עצמכן/ם לתנועה יעילה. להבחין כיצד אתן/ם נעות, באילו מקומות יש מתח בגוף, היכן אתן/ם משתמשות בכוח מיותר, ואיפה אינכן/ם מנצלות את מלוא הפוטנציאל. הידע הזה יאפשר לכם להשתמש בגופכם בדרכים חדשות וקלות. בשיעורים תלמדו לערוך הבחנות מדויקות על ידי הפניית תשומת הלב לתנועות קטנות כמו מיקום השכמה וחיבורן לפעולות גדולות ומורכבות כמו הרמת הזרוע שנושאת משקל. היכולת לחוש את ההבחנות הדקות, המודעות לחוש את הגוף באופן בטוח ונינוח יאפשרו לכם להרחיב את הבסיס לתפקודים הכוללים תנועה. השיעור נבנה על פי המשוב הלא-מילולי שהמורה מקבלת מהמתרגלת, ובכל רגע ורגע המורה בוחרת את המשך התהליך. (ראו "יצירתיותו של מבנה") בשיטת פילאטיס לא נוגעים במקום הכואב, אלא במקומות סמוכים, כדי לאפשר למקום הפגוע להירפא תוך כדי תנועה ותפקוד של עצמו. הרעיון הוא לאפשר למתרגלת ללמוד לנוע ללא כאב. ההתייחסות אל הגוף היא כאל מערכת הוליסטית, שכל חלקיה קשורים ופועלים בהרמוניה. את ההרמוניה הזאת אנו שואפים לשחזר ולשפר.