אוריינטציה גופנית או DBTתנועתי
בפוסט שלי היום אני הולכת 'לשבור שינים' ולנסות לייצר שפה לאחד הכוחות שמאוד קשה לתת להם מילים – הקיום הדואלי הדיאלקטי של הגוף-נפש שלנו. בהצלחה לי, ואני מקווה שתישארו איתי ותחזיקו מעמד.
בואו נתחיל בהגדרות – מהי עמדה דיאלקטית? היא מכילה בתוכה שילובים מנוגדים, המתקיימים יחד ואינם מבטלים זה את זה. שילוב של קבלת המצב מחד, וניסיון לשינוי מאידך, שילוב של גמישות ויציבות, טיפוח האדם תוך הצבת אתגרים.
אחד העקרונות שמנחים אותי בעבודה הוא עקרון האיזון המייצג את המבנה הדיכוטומי. אם ניקח ציר ונציב בכל אחד מקצותיו איכות מסוימת, הן יהיו מנוגדות זו לזו : חום/קור, גמיש/נוקשה, מופנם/מוחצן וכו'. בפועל, בזמן מפגש, אני אנחה תרגיל מסויים ואשקול את הפעולה שנוצרת על גבי הציר (התנהגותית או גופנית) ואראה לאן היא "מושכת", כשהמטרה היא להתקרב למרכז, להיות בחיבור ל'אליימנט' ולהימנע מ"תנועה בקצוות".(על כוחו של האליימנט כתבתי בפוסט אחר, לינק כאן למטה)
את הרעיון הדיאלקטי אפשר למצוא גם בגוף האנטומי ,שמספק לנו סוגים שונים ש
ל צמדים וזוגות. דוגמא לזוגיות כזו תהיה אגוניסט אנטגוניסט. אלו מושגים המגדירים את זוג שרירים הפועלים משני עברי המפרק ומשלימים זה לזה (לדוגמא: שרירי הזרוע (Biceps Triceps :
1) כאשר נפעיל אותם ללא מודעות נראה שכאשר אחד פועל השני - מרפה.
2) וכשנפעיל אותם עם מודעות נראה שכאשר האחד פועל השני - תומך בו.
אלו הן עובדות אנטומיות. אפשר להתייחס אליהן ב"פיצול" , רק דרך הסתכלות מכאנית-גופנית , אבל אפשר לייצר לגוף הקשרים מתוך החיים, לשחק עם העובדות האלו ולראות לאן הן לוקחות אותנו בעזרת חשיבה מטאפורית ואסוציאטיבית לדוגמה :
במשפט הראשון, הגוף מייצג "פעולה חד-צדדית", ובמשפט השני הגוף מייצג "שיתוף פעולה".
כאשר תמה כזו עולה מתוך גופו של אדם ספציפי, אני אשאל : מה זה בשבילך "חד-צדדיות"/"שיתוף פעולה" ?
כדי לפתח את קו המחשבה הזה אני יכולה לשאול: איך כל אחד מהם בא לידי ביטוי ביחסים בין בני אדם? ואיזה מחירים יש לכל אחד מהצדדים כשהוא במצבו הקיצוני?
דואליות נוספת נמצאת במישורי תנועה הפוכים זה לזה כמו "כפיפה / פשיטה". כל תרגיל ברפרטואר בנוי מ2 כיווני תנועה עיקריים המנוגדים זה לזה ומתקיימים באותו זמן. כדי לבצע אותם, המטופל נדרש לשקוע להקשבה עמוקה אל תוך הרמה העיצבית של גופו , ולפתח מיומנות עדינה של ניהול כוחות, שהיא שוות ערך למיומנות של ויסות רגשי.
יצירת פעולה כזו, שהיא רב-מימדית ורב-כיוונית בגוף, משפיעה באופן דרמטי על תפישת המציאות והמוח מרחיב דרכה את המנעד התנהגותי-רגשי.
הגוף הוא אוניברסלי, הוא אובייקטיבי (שרירים ועצמות). והמעבר משפת הגוף לשפת התחושה הוא סובייקטיבי, ואישי לאדם המתרגל. לדוגמה: אצל אנשים רבים נמצא שתנועת גופם מתאפיינת ב"תנועתיות-יתר". אצל אחד היא תבטא "התפזרות"- וההופכי שלה יהיה "איסוף". אצל אחר היא תהיה "תלותיות" ואז ההיפך יהיה "עצמאות", ולפעמים תנועתיות-היתר תייצג "קלילות דעת" – ואז ההופכי שלה יהיה "רצינות".
כל אדם והאובייקטיביות והסובייקטיביות של עצמו,
והנה עוד ערך דואלי השתרבב לי פנימה.
הגוף מעלה חומרים דואליים כל הזמן , והוא עושה את זה ביצירתיות "עוקפת-מיינד". כל אחת מאותן איכויות ניתן לאזן דרך תירגול שלד-שריר שמשפיע על המוח ופותח בו מסלולי חשיבה ותחושה חדשים, שדרכם האדם יכיר את עצמו וידע איך זה מרגיש להיות גם ב"גם וגם", וגם ב"או-או" .
