• Maya Ben Yaakov

עוד על 'תנועה אוניברסלית'


רפרטואר תחושתי המבוסס על אנטומיה

מבנה המפגש וסדר התרגילים שמוצגים למטופלת מבוסס על היגיון תנועתי-אנטומי, שמתחשב בתהליכי למידה שהמוח מסוגל להכיל. לכל תרגיל יש מטרות ברורות גם ברובד האנטומי ובביצוע התנועה וגם במנעד התחושתי שהוא אמור לייצר.

לקח לי שנים להסכים לקבל את מה שראיתי בסטודיו, והיום אני כבר עומדת זקופה מאחורי הטענה שלי, והיא שאוצר התחושות-הגופניות שבני אדם חשים זהה אצל כולנו. למרות שמלמדים אותנו ומחנכים אותנו שכל אחד מרגיש ומרגישה דברים באופן שונה , אני טוענת (קצת) ההיפך.

לטענתי, כולנו נולדנו עם אוצר עיצבי-תחושתי זהה , צביטה היא צביטה אצל כולנו, גירוד הוא גירוד אצל כולנו, ליטוף הוא ליטוף אצל כולנו , מילה מעליבה היא מילה מעליבה אצל כולנו - אבל במפגש עם החברה והחיים, ההגדרות לתחושות האלו משתבשות. כתוצאה משיבוש ההגדרות הזה, נפגוש גוף שהמוח לא מזהה את התחושה בשריר "הנכון", לדוגמה : תרגיל מתיחה שאמור להיות מורגש בכתף - יורגש בירך. או דוגמה נוספת: תחושה שתיצור תגובה הפוכה , תחושת כאב שתתבטא בצחוק / התעלמות / הנאה. (כדי לצנן התנגדויות לטענה שלי חשוב לי לציין, שהאלמנט השונה בין אדם לאדם הוא הדימוי שייתווסף לתחושה, והתגובה לאותה תחושה) .

בתהליך הלמידה של הרפרטואר ב'תנועה אוניברסלית' המורה-מטפלת תזהה מתי קיים פער בין התנועה והתחושה, ותעזור למטופלת לארגן את "אוצר התחושות הגופניות" שלה לפי ההגדרות האנטומיות : "זאת תחושת "עבודה", זה "כיווץ" זאת תנועה "פותחת" וכו'." ומשם תוביל אותה לחבר אל אותן תנועות מאורגנות , אסוציאציות ותחושות רגשיות שעולות מתוכן.

אירגון "אוצר התחושות הגופניות" מעניק למטופלת תחושת שליטה בגופה, הבנה קוגניטיבית של מצבה ואפשרות ליצור שינויים באתן תחושות, גם בעוצמתן וגם במיקומן בגוף - והבנה ברורה יותר של החיבורים הרגשיים.

אירגון נוסף של הגוף מתייחס למושג "אליימנט תנועתי". הכוונה היא למנח אופטימלי של גוף האדם , שבו מערכת השלד-שריר ומערכות הגוף האחרות נמצאות ופעולות במצבן המושלם ביותר על פי המפה-האנטומית. כולנו נולדנו עם אותה "מפה-אופטימלית" שהלכה והשתנתה עם השנים. לכל איבר ולכל שריר יש רמת תפקוד אופטימלית, עם השנים נפתחים פערים בין הרצוי למצוי. ב'תנועה אוניברסלית' כל רפרטואר התרגילים וההתאמה שלהם למצבה האישי של המטופלת, נובע מתוך התייחסות לאותו מצב אופטימלי של הגוף, והניסיון לצמצם ביניהם את הפערים.

רפרטואר מותאם לדפוס התנועה הקיים בגופה של המטופלת

לדוגמה: כלוב הצלעות

מטופלת תקבל הנחייה לבצע תנועה "מכנית" בכלוב הצלעות, שהמטרה שלה לקדם את מנח הגוף למושג שנקרא "אליימנט תנועתי" (ארחיב על כך בהמשך).

כל מטופלת תקבל הנחייה מותאמת לנתוני הגוף שלה, כי אצל אחת הצלעות יהיו "פתוחות", אצל אחרת הן יהיו "סגורות" ומורמות מעלה, ואצל אחרת הן יהיו "נעולות ומצומצמות".

ההנחיה שכל אחת תקבל תהיה "מנוגדת" לדפוס הקיים בה.

"הנחיה מנוגדת", היא תנועה הפוכה(!) ממה שהגוף מכיר ויודע, וכדי לבצע אותה המטופלת נאלצת לגייס כוחות ריכוז ולחפש תחושות גוף שיובילו אותה לתנועה המתבקשת. "ההנחיה המנוגדת" מובילה את המטופלת לשינוי במצב התודעה שלה, בדומה לפעולת הסחה שניתן לעשות לתינוקות או לתגובות פוסט-טראומטיות.

**הפעולה הזו יוצרת מסלולים חדשים במוחה של המטופלת, ומרחיבה את מנעד התחושות שהיא חוותה עד אותו רגע. תימלול של מנעד התחושות החדש תורם להרחבה נוספת של המנעד המוחי-רגשי-התנהגותי .

תרגילים קטנים וטווחי תנועה עדינים

הטווחים הקטנים והעדינות שבתירגול מאפשרת מרחב בטוח ללמידה ולחוויה חדשה להירשם בתודעה. התרגילים שאותם המטופלת תתבקש לבצע הם כמעט סטטיים, ההיפך מ"ריקוד" וההיפך מ"לתפוס מקום בחלל". התנועות מחוברות למערכות שריר הממוקמות בשכבות פנימיות של הגוף. (יעיל מאוד בעבודה עם פוסט-טראומה).

לדוגמה, אבקש ממטופלת להניע את שריר הטרנסברס שנמצא בעומק הבטן ואביט באופן שבו היא מתרגמת לעצמה את ההנחיה. האופן שבו היא תבצע את התנועה ישקף לי שני דברים עיקריים : 1) היכן נמצאים ה"אזורים הרדומים" במוחה, ואותם אני אנחה אותה "לעורר". 2) כיצד השריר שלה "מתנהג" לעומת השרירים האחרים. מאחר והתנועה היא קטנה ועדינה , המטופלת נשארת מחוברת ורגועה ויכולה לבחון את התחושות שעולות ולדייק את ארגון הגוף שלה.

**ההנחה שלי היא, שקיים חיבור עיצבי ייחודי בטווחים הספציפיים הללו , שמאפשר לעשות אינטגרציה בין פעולה לתחושה וליצור בהן שינוי אקטיבי. בהמשך גם אבקש ממנה לתת לתחושה מילים כדי להרחיב את חוויית התנועה לרובד הקוגניטיבי ולאחר מכן גם לרובד הרגשי.

אני אשאל : "מה היית צריכה לעשות כדי להגיע לתוצאה הזו?" וגם "איך זה הרגיש או למה זה דומה?"

יצירת חוויה חיובית של עצמה

תפקיד המורה-מטפלת הוא להוביל לחוויית מפגש חיובית ונעימה, ולכן הנחיות התנועה הן חיוביות בלבד, כדי שיטפחו את תחושת המסוגלות של המטופלת. המורה-מטפלת מחזיקה בידע אנטומי מעמיק והיא יודעת להוביל את המתרגלת לרמת הדיוק האנטומית שמותאמת לה ומקרבת אותה ל"מפה האופטימלית" של הגוף. המורה-מטפלת מלמדת את המטופלת ליצור מערכת יחסים מייטיבה עם הגוף, ככוח חיובי שבא לעזרתנו, בדומה ליחסים מיטיביים עם אדם אחר.

טיפוח הקשר המייטיב עם "האחר" שהוא בעצם הגוף שלה , יוצר חוויה חדשה ומפתיעה ברפרטואר התחושות של המטופלת.

המורה-מטפלת מיומנת בזיהוי דפוסים אנטומיים "שליליים" הקיימים אצל המטופלת , כמו גם דפוסי התנהגות פוגעניים לעצמה ולאחרים, והיא תוביל את המטופלת ליצור בהם תנועה והרחבה של מנעד האפשרויות תגובה שלה לסביבה .

מאחר וטווחי התנועה והתרגילים הם קטנים ועדינים , המורה-מטפלת תדגיש ותעודד את ההצלחות ואת ההישגים שהיא מזהה אצל המטופלת ותשקף לה את מה ש"כן-משתנה" בתהליך הלמידה. מעבר להצלחות הקטנות וליכולות הריכוז שעולות אצל המטופלת , היא תחווה שינויים גופניים עמוקים ויכולות הגוף שלה יגדלו וישתפרו .

תנועה אוניברסלית היא פרקטיקה שעושה אינטגרציה בין הוראה וטיפול בצורה פשוטה ומרתקת. היא משלבת בין תנועה לתחושה שעולה ממנה , להבנה האנטומית-פילוסופית שלה ומשם לחוויה הרגשית, שמאפשרת לגעת באזורים חסומים וליצור בהם אפשרויות תגובה חדשות ומייטיבות. תנועה -תחושה-קוגניציה-רגש.

מאחר ונדרש מהמטופלת לצלול פנימה אל תוך תחושות הגוף שלה, המפגשים נערכים באינטימיות של מפגש אחת-על-אחת ולא בקבוצה.

תנועה אוניברסלית' עוסקת בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות דרך תהליכי למידה של תנועה ולכן מתאימה לעבודה עם מגוון התמודדויות רגשיות .


26 views

מאיה בן יעקב

טל 052-8722836

mayapilates@gmail.com :מייל

  • Facebook - White Circle