• Maya Ben Yaakov

תנועה אוניברסלית – כל הנחלים זורמים לים



הגוף הוא המורה שלי, כך זה היה מראשית דרכי בעולם הזה. גדלתי כילדה רוקדת, המשכתי כבחורה צעירה רוקדת-יוצרת, והתפתחתי להיות חוקרת תנועה ותודעה אוניברסאלית, דבר שאני עוסקת בו עד היום.

ככל שהעמקתי והכרתי את הידע שלי על תפקודי הגוף ברמה האנטומית , כך התבהרו לי מספר אמיתות תנועתיות שמבוססות על "תוכנית-על" של הגוף, אותה "תוכנית-הנדסית-טבעית" שיוצרת את הדומה שבכולנו. גיליתי אמיתות שיכולתי לראות שמתקיימות אצל כל בני האדם, כי כך הגוף שלנו בנוי – כולנו בסופו של דבר בנויים אותו דבר.

עם השנים מיקדתי וריכזתי את האוניברסאליות הזו ל 4 אלמנטים תנועתיים שדרכם ניתן להשפיע על חיינו.

אלמנטים שמתקיימים במערכת השלד-שריר, שזו מערכת מאוד נגישה לאדם. זו המערכת היחידה שהאדם יכול להשפיע עליה באופן רצוני [להרים או להוריד יד הרבה יותר קל ונגיש, מלשנות את תנועת מערכת העיכול]. השרירים שלנו והעצמות שלנו "עלינו" כל הזמן ו"במגע איתנו" ללא הרף.

ההפתעה הגדולה התחוללה בשנת 2003 , כי אז גיליתי שאותן אמיתות מתקיימות גם בתודעה. באותה שנה תרגלתי וויפאסאנה בפעם הראשונה בחיים.

גיליתי שוויפאסאנה או מיינדפולנס כפי שמקובל להתייחס אליה היום , פועלת על אותן הנחיות שהכרתי דרך טכניקת פילאטיס. חיבור לשורש התנועה והתמקדות בתחושות הגוף.

אחד מתוך ארבעת האלמנטים שהזכרתי הוא "מרכז דינמי" שמתייחס לתנועה שנובעת ממרכז הגוף, ואם לדייק, כל תנועה אמורה לנבוע מתוך "קופסה" פנימית שבנויה, לשם הציוריות, מארבעה שרירים:

  • רצפת האגן – מלמטה

  • שריר בטן ששמו Transvers Abd. – מקדימה

  • שרירים קטנים בעמוד השדרה – שנקרא להם "מולטיפידוס"

  • והסרעפת – שמתפקדת כתקרה לכל המבנה הזה.

שם בפנים , בתוך הקופסה הזו מתקיימת "דינמיקה משפחתית" שבדרך כלל משקפת תפיסות שיש לאדם על זוגיות ומשפחתיות. לכל אחד מארבעת האזורים שציינתי יש מאפיינים התנהגותיים-תנועתיים , ואינטרסים שעליהם הוא שומר. כשאני עובדת עם מתרגלת אני בודקת באיזה אופן (מהי ההתנהגות) אותה מערכת שרירית פועלת כדי להשיג את אותם אינטרסים, לדוגמה : האם שריר אחד לוקח את כל תשומת הלב אליו ולא מאפשר לאחרים להתבטא (תנועתית), או אולי , שריר אחר כל כך "לא בשימוש" והוא מתנהג כאילו שאין לו בכלל משימה לעמוד בה. דוגמה נוספת, אפשר לראות לפעמים איך שריר לא ממצה את מלוא הפוטנציאל התנועתי שלו ומתנהג "בעצלנות ותלותיות" . האופן שבו מערכת השלד-שריר מתנהגת, מבחינתי מייצגת את האופן בו מתנהל עולמנו הרגשי.

לשרירים ומפרקים יש דרכי התנהגות משלהם, והם מגלמים דפוסים רגשיים ומחשבתיים שמתקיימים בתודעה שלנו. תפקידי כמורה/מטפלת הוא הגישור , אני עוזרת למתרגלת להבין מהי הדינמיקה התנועתית שהגוף שלה מחזיק – ועוזרת לה לראות איך זה מתקיים בחייה הבינאישיים.

השלב הראשון של הלמידה הזו – דומה מאוד למדיטציה. נדרשת הקשבה והתבוננות.

מכיוון שאותה קופסה ספונה וחבויה בתוך מרחבי גופנו , רוב האנשים לא מכירים אותה וכלל לא מודעים לקיומה. בדיוק כמו מרחבי התודעה שאינם נגישים לחלק גדול מהאנשים. וכדי להגיע לאותה קופסה פנימית, בדיוק כמו במדיטציה , אנחנו נדרשים לשבת רגע בשקט ולהקשיב לתחושות הקטנות שמגיעות ממעמקי הגוף.

לחוש ו"להיות בקשר" עם אותה תנועה פנימית שהיא שורש כל התנועות בגופנו היא פעולה מוכרת שקיימת בטכניקות רבות כמו פוקוסינג , וויפאסנה, SE ועוד. בפעולת המדיטציה מתבוננים בתנועת הנשימה ובתנועת התודעה –ב'תנועה אוניברסלית' אנחנו ערים לשורש התנועה ולתחושות הגוף ומתוכן יוצרים תנועה. אם מיינדפולנס זה being, 'תנועה אוניברסלית' זה Being + Doing.

שיתפתי כאן במאמר הקצר הזה , רק רעיון אחד שעליו מתבססת תנועה אוניברסלית והוא מרכז הגוף שלנו והאופן בו הוא פועל. כאשר אדם מזהה את ה'דינמיקה המשפחתית' הזו שמתחוללת בתוך גופו , קורים 4 אפקטים עיקריים שלכולם יש השפעה ישירה על פעילות המוח:

  1. הוא מניע את גופו בצורה שונה וחדשה – ובריאה יותר

  2. הוא חש תחושות חדשות שמרחיבות את מנעד השליטה שלו בהן

  3. הוא לומד איך פעולת הגוף בנויה ואיך הוא יכול להשפיע דרכה על התנהלות חייו

  4. הוא מתחבר לרגשות שעולים מתוך כל אותו תהליך של תנועה תחושה ולמידה

תנועה – תחושה – למידה - רגש

רעיון נוסף עליו מבוססת 'תנועה אוניברסלית', הוא האופן בו משפיעה תחושת הניטרליות על תפיסת האדם את עצמו , על הבנת של הגבולות הפנימיים, על ארגון הכוחות שלו בסיטואציות איתן הוא נפגש ביומיום .

'תנועה אוניברסלית' היא פרקטיקה טיפולית פשוטה ונגישה , היא נשענת על "מבנה" מאוד ברור של תהליך ומשתמשת ב"חוקיות אוניברסאלית", כעוד עדות ל"אחדות אנושית" שהיא הבסיס לקיומנו.

הכרות עם תנועת הגוף של עצמנו והרחבה של מנעד התחושות שבו, מעניקים חוויית וודאות וארגון פנימי שיש בו גם יציבות וגם תנועה. אני מאמינה שזהו המכנה המשותף הרחב ביותר שיש לאנושות ודרך תרגול שלו , נגיע לחיים נעימים יותר בריאים יותר ומספקים יותר.

אמיתות אוניברסאליות הן דבר שמרתק אותי כבר שנים רבות. הייתי צריכה להגיע לגיל 40+ כדי להצליח להודות בפני עצמי, שהגוף שלי מחזיק באיזושהי אמת אוניברסלית – וזו לא סתם תחושה. עם השנים בעבודה עם מאות א-נשים, קיבלתי אישור לכך, שהגוף מחזיק ב'אמת' שהיא תמצית של תנועת החיים עצמם והיא נכונה לכל בני האדם הנמצאים על פני האדמה, אמת שאפשר להבין אותה אפילו יותר כשמסתכלים לאחור ורואים את רגעי ההתחלה – את רגעי בראשית, ראשית התנועה האנושית, התנועה הרחמית.

כדי לקרוא את הטקסט הזה אני מבקשת ממכם "להוריד ווליום" לרגע מתחושת העצמי, להשקיט מעט מתחושת האינדיווידואליות שאת.ה מסתובב איתה בעולם. אותה תחושה שמאפשרת לך לחשוב שאת שונה, מיוחדת ויחידה. זה לא שאת לא. את כן. אבל לפני שאת מופרדת מהכלל - את קודם כל חלק ממנו, ואת זה אני מבקשת להדגיש.

אנחנו כל כך רגילים ורגילות לבסס את המחשבות שלנו על 'ניפרדות' ועל 'אינדיווידואליות', שזה כמעט בלתי נתפס לשנות את כיוון המחשבה לצד השני. למקום שרואה את המשותף והדומה ביננו לבין אחרים.

הכרה באוניברסאלי ובמאחד - הוא אמצעי לשינוי גדול. אבל יש בו קושי גדול.

לקושי הזה יש סיבה :

זה מאוד מפחיד להפוך לחלק מהכלל, פאשיסטי קצת . למחוק את עצמי, את כל מי שאני, את איך שאני נראית, איך שאני מדברת, את המקצוע שלי, ושלא נדבר על תפיסת החיים שלי, שבניתי ועיצבתי במשך שנים! – בלתי נתפס וכמעט לא חוקי, אבל לא את זה אני מבקשת.

גידלו את כולנו על תפיסה חברתית שמדגישה את ה'שונות'. כשהיינו חלק מקבוצה, תמיד התפתחנו להיות דמות ספציפית וייחודית בתוכה. אם זה בביהס בתוך כיתה או בתוך המשפחה הפרטית שלנו, האחים והאחיות שלנו שגדלנו להיות שונים ואחרים אחד מהשני.

חשוב לזכור , שהשונות והאינדיווידואליות היא הכרחית והיא חלק בלתי נפרד מ"אחדותיות" ו"אוניברסאליות". אי אפשר למחוק אותה גם אם ננסה.

תקחו דקה לעצמכןם ותנסו לראות מה משותף לכל בני האדם: לכולנו יש את אותו 'מפרט גוף' (2 ידיים, כליות,ריאות, 2 עיניים וכו') , ואת אותה תוכנית הפעלה מוחית (מערכת הורמונלית, מערכת עיצית, מערכת עיכול וכו' ) כולן בנויות ופועלות באותו אופן. תשימו לב שגם אם נולדנו עם נכות כלשהי, היא עדיין מוגדרות על פי אותן אמות מידה אוניברסליות.

אז כדי לקרוא את הטקסט הזה – אני לא מבקשת ממך למחוק את העצמי שלך , אלא רק להזיז ממנו מעט את ה"זרקור התודעתי". לתת יותר פוקוס לרעיון האוניברסאליות, לכיוון מחשבה שמחפש את המכנה המשותף האנושי הרחב ביותר.

כולנו נולדנו עם אותה תוכנית הפעלה שעברה שינויים בהתאם לגורל חיינו, לצבע העור, לאיזור הגיאוגרפי שאליו נולדנו ועוד. שינויים שנקבעו לפי מה שנהוג לקרוא – סביבה. אולי הטעם המתוק שאני מרגישה שונה מהמתוק שאתה מרגיש, אבל לשנינו יש תחושת מתיקות. אולי הכחול שאני רואה שונה מהכחול שאת רואה – אבל שתינו רואות כחול.

לקח לי 40 שנה להסכים להביט לאמת בעיניים. הרי במהלך חיי שמעתי וקראתי שאין דבר כזה "אמת אחת". הרי "ידוע" שאמת היא דבר יחסי, שאין כזה דבר, ושאדם המחזיק ב''אמת' הוא כנראה אדם ש"אינו רואה את האחר" וש'אמת' כזו יכולה להביא בעיקר להרס ואלימות, (ולראייה המשפט הידוע : "...תראו לאן הנאצים הגיעו!") . חונכתי להקפיד ולזכור – שאין "אמת אחת" ולכל אדם יש את התפיסה שלו לגבי דברים בחיים, ואם לרגע אחרוג מהתפיסה הכל כך פלוראליסטית ליבראלית נאורה הזו , אני אתפס כנראה כאדם נוקשה , צר מוחין, ואולי גם מסוכן . אבל מה שאני יכולה להגיד כרגע זה רק שבאיזשהו מקום, נראה לי שלמילה "אמת" יצא שם לא טוב.

כי בכל זאת, בתוך תוכי , מאז שאני ילדה חשתי כל השנים שיש משהו שם בפנים, בתוך הלב שלי, בתוך הבטן שלי שהוא אמיתי ממש, שהוא טהור. סוג של "תחושת נצח" שמלווה אותי לאן שאלך. משהו הומיאופתי, שרוחש מתחת לפני השטח במערך החיים שלי ואת הגוף שלי. משהו שקשה לתאר אותו אבל הוא מאוד לטובתי.

במהלך עבודתי עם תנועת הגוף של אנשים רבים , הבנתי שכנראה כל בני האדם עלי–אדמות יכולים לחוות את האמת הקיומית הזו, כי זו תחושה שאפשר להרגיש - ורגש, מרגישים בגוף.


0 views

מאיה בן יעקב

טל 052-8722836

mayapilates@gmail.com :מייל

  • Facebook - White Circle