• Maya Ben Yaakov

מהי פילאטיס-תרפיה?


טכניקת פילאטיס-תרפיה היא זרם חדש ומרגש המצטרף לעולם התנועה המודעת. יותר ויותר מורות לפילאטיס מרגישות שכל מפגש שלהן עם מתרגל הוא שילוב של גוף ורגש, וידע אנטומי בלבד אינו מספיק כדי ללוות תהליכי שיקום של תנועה.

את הידע שלי אספתי במשך שנים רבות של עבודה עם מתרגלות ומתרגלים. תוך כדי המפגשים , עלו תובנות רגשיות שהיו כמו "מפתח" בתהליך השיקומי של הגוף, ולאט לאט נוצר מודל של עבודה המשלבת גוף ורגש.

הבנתי שלא רק אנטומיה עוזרת לשיקום הגוף. לכן יצרתי את 'תנועה אוניברסלית' (מתאימה לאנשי טיפול מפרקטיקות שונות העוסקים בגוף ) ואת 'פילאטיס תרפיה' (מתאימה למי שהוכשרה כמורה ומכירה את רפרטואר השיטה), ככלי שיפתח צוהר אל עולם הנפש ויצור את השילוב בין יחסים בינאישיים - התומכים בתהליך השיקום האנטומי.

'פילאטיס-תרפיה' היא טכניקת תנועה טיפולית המגשרת בין אלמנטים מעולם הגוף ועולם הנפש. כל מתרגלת מביאה לסטודיו את כאבי הגוף שלה, את סגנון היציבה שלה אבל גם את חייה האישיים, את עולם המושגים שלה, התפיסות החברתיות שלה ודפוסי התנהגות שהפכו לחלק מגופה. הקצב המונוטוני והחזרתיות המדויקת של התרגילים מייצרים סוג של שקט נדיר בתוך המולת המחשבות והסחות הדעת שהאדם המודרני מוצף בהם תדירות, ומתוך השקט - חומרים נפשיים-תחושתיים עולים.

החיבור לאזור מרכז הגוף והבטן מעורר את פעולת עצב הוואגוס , ויוצר אינטגרציה בין תנועה תחושה ורגש.

תפקידה של המורה-המטפלת הוא לא "ליצור שיחה" , אלא "ליצור גשר" בין התנועה שהיא רואה לבין חוויה רגשית שעולה. הגשר הזה יכול להיות: שאלה, משפט אחד או שניים, מחשבה שעולה או כל דבר אחר שיעורר אצל המתרגל התמודדות חדשה לגבי הכאב או האלמנט התנועתי שהמורה-המטפלת פגשה.

חשוב מאוד להבין שהמפגש מושתת כולו על תנועה, ו"שיחה רגשית" תופסת חלק קטן מאוד ממהלך שעת המפגש. מורה-מטפלת בשיטת 'פילאטיס-תרפיה' מכירה את רפרטואר התרגילים על בוריו, היא בעלת ידע מדעי ביו-מכני שהכרחי לתהליכי שיקום אנטומיים , ובנוסף מכירה בהיבטים הרגשיים של האדם ובצורך שלהם להיות מדוברים.

פילאטיס-תרפיה מושתתת על מספר אמונות והנחות יסוד שהן נקודות התייחסות של כל מורה-מטפלת:

"אדם מרפא אדם" - הנחת בסיס 1

אפלטון אמר: "הנפש כדי לפגוש את עצמה זקוקה לנפש אחרת". בין המורה למתרגלת נבנים יחסים, והם מאוד משמעותיים בתהליך השינוי. המתרגלת פוגשת את עצמה באמצעות תשומת הלב הייחודית של המורה. המתרגלת נחשפת לשפה המטאפורית של המורה, ובכך לומדת לתת מילים לעולם התחושתי-גופני. כל מפגש בין מורה למתרגל הוא שילוב של גוף ורגש –וזה בכלל לא משנה באיזה טכניקה מדובר.

"אין אדם ללא טראומה" – הנחת בסיס 2

אף אחד מאיתנו, בני ובנות האנוש, אינו חיי חיים "ורודים וטהורים". מרגע היוולדנו אנחנו צוברים חוויות שצובעות את חיינו, ומעצבות את הגוף שלנו ואת ההתנהגות שלנו. את כולנו גידלו הורים שעשו טעויות, כולנו גדלנו בחברת ילדים / בני נוער שלא תמיד נהגו בנו בעדינות ובסבלנות, וכישראלים חלקנו חווה חוויות לא פשוטות בצבא. מורה-מטפלת בפילאטיס תרפיה , שואפת להיות מיכל אמפטי לתחושותיה ורגשותיה של המתרגלת ומראש מבינה ששום דבר אינו מובן מאליו.

שכבות השריר השונות מקבילות לרמות מודעות שונות – הנחת בסיס 3

בעזרת מבנה והעמקה ניתן לייצר שינוי ברבדים שונים בגוף האדם. בדומה לרמות מודעות שונות (מודע, תת-מודע, לא-מודע) כך מתנהגות גם שכבות השרירים. שכבת השרירים הידועה כשיטחית מייצגת את המניעים החיצוניים לאדם (חברה, הורים, עבודה ). שכבת השרירים המתווכת [1*] מעידה על תהליכיות , יכולת לגשר, תקשורת, (בדרך כלל נראה את ההדהוד של השכבה הזו על פני השטח ולא כפעולה נפרדת). והשכבה העמוקה מייצגת ממש את המניעים הפנימיים, את החיבור של האדם לעצמו.

בעזרת רפרטואר תרגילי הפילאטיס, המורה-המטפלת תכוון לביצוע תנועות המפעילות אזורים ושרירים שבדרך כלל לא מוכרים לאנשים, אלו שרירים ואזורים הנמצאים בשכבה עמוקה בתוך הגוף ומקבילים לרמה הלא-מודעת של התודעה שלנו (בניגוד לשרירים חיצוניים ותנועות גוף שניתן לראות בעין ) . מאחר ואותם שרירים ואזורים עמוקים היו רדומים שנים, ופעלו ללא תחושתיות הם השפיעו על האדם ברמות רבות. כדי להפעיל את אותם שרירים עמוקים ולהחזיר אותם לתנועה עם שאר מערכת השרירים והשלד, נדרש מאמץ שהוא פיזי וגם – מאמץ מחשבתי שמשפיע על המוח ובסופו של דבר על התודעה.

"לגוף יש מנגנוני ריפוי מצוינים משל עצמו" – הנחת בסיס 4

מורה-מטפלת בפילאטיס- תרפיה סומכת על הגוף ועל המנגנונים הטבעיים שלו , ויודעת שהוא אמור בשלב מסוים למצוא דרך לשחרר את הכאב. וכשזה לא קורה והכאב הופך לכרוני, יעלו אצלה סימני שאלה שמבקשים תשובה. מה קרה שהגוף פתאום מתנגד לריפוי? מה היה שם , אז בפציעה הראשונית, שגרם לכאב להתקבע? ואיך זה קשור להווה. את כל זה תנסה המורה-המטפלת לברר דרך שאלות והבנה מילולית קצרה.

ידע אנטומי בלבד אינו מספיק כדי ללוות תהליכי שיקום של תנועה, בעיקר כשמדובר בכאבים כרוניים "שהתקבעו" בגוף. מטפלי גוף רבים העובדים תוך השענות על אנטומיה בלבד, ישליכו את הסיבות לכאב על מכניקה לקויה של "מכונת-הגוף": זוויות-סטייה של האגן ; חוסר איזון שרירי של הכתף וכו'. ב"פילאטיס תרפיה" אנחנו מבינות שהכאב הכרוני בא לספר לנו על בחירה של הגוף להחזיק ולשמר את האזור הכאוב , כאילו להמשיך ולאותת לאדם המתרגל שמשהו בחייו "יצא-מאליימנט".

מבנה כמנוף לתנועתיות – הנחת בסיס 5

איזון היא מילת מפתח בגישת פילאטיס-תרפיה (ראו טקסט על DBT ) . דרך 'צירי האיזון' המורה-מטפלת מזהה חוסרים או עודפים שכדאי לווסת, כשהשאיפה העיקרית היא להגיע ל"שיתוף פעולה", ל'מרכז הדינמי'. כך גם לגבי הזוגיות המופלאה בין "מבנה" ל"תנועה", זוגיות שקיימת בכל אלמנט בטבע שמסביבנו. גזע העץ הנטוע באדמה מצדו האחד יוצר מבנה ברור לעץ, ומצדו האחר, ענפיו נעים עם הרוח - אז מה נוכל לומר על העץ - האם הוא יותר "יציב" או יותר "תנועתי"?

גוף האדם מתפקד באותה צורה בדיוק, הוא אינו שונה מהטבע שסביבו. אפשר לומר שהשלד מתפקד כ"מבנה" והשרירים מייצגים את ה"תנועה". אם כך , ניתן לומר ששיתוף הפעולה בין "מבנה ותנועה" הוא אלמנט אוניברסאלי הקיים גם בגופנו - וגם בנפשנו. מפגש פילאטיס-תרפיה מבוסס על מבנה שיעור מאוד מסוים שאותו "מחזיקה" המורה על ידי שימוש מודע בזמן וברפרטואר .

עבודה עם "מבנה" מאפשרת לכל מה ש"לא-מבנה" , לצוף ולבלוט. דרך "מבנה" אפשר לזהות את החיבור בין הטכניקה-לפילוסופיה , את החיבור בין הגוף-לנפש. מבנה מול תנועה. זוהי דרך הממחישה כמה חופש קיים בתוך מסגרת, דבר שלא תמיד מובן מאליו.

לסיכום,

מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, כאשר ג'וזף פילאטיס החל לפרסם את השפה השיקומית פורצת הדרך אותה הוא פיתח, מים רבים זרמו. דורות של מורות ומורים קמו אחריו, וידע רב על יכולתו של האדם להשתחרר מכבלי הנפש והגוף, נאסף.

פילאטיס-תרפיה היא שלב נוסף בהתפתחות השיטה והיא מאפשרת הרחבה של ארגז הכלים התנועתי-רגשי. זוהי טכניקה המשלבת בין "תהליך למידה" של תנועה לבין תחושות ותגובות שעולות מתוך התהליך. תפקידה של המורה –המטפלת הוא לגשר בין כל אלה ולוודא שהגוף יתפקד כמיכל גמיש ועצמתי שיכול להתמודד עם כל מה שהחיים יגישו לו, לעיתים ברכות וגמישות ולעיתים בחוסן ויציבות .

למרות שטכניקת פילאטיס ידועה בעולם כטכניקת "Body-"Mind", רוב המורות שמזדהות עם ההיבטים הרגשיים, מרגישות שאין להן בסיס של ידע להתמודד עם הפן הזה, והן נאלצות להישען בעיקר על אינטואיציה או שפשוט נמנעות מלהתייחס לאלמנטים רגשיים שנחשפים מולן. פילאטיס-תרפיה נותנת מענה למורות הללו , ומצטרפת לרשימת שיטות הטיפול המשלבות את הגוף ואת הנפש. היא מאפשרת למתרגל-מטופל תנועה אקטיבית ובריאה , המלמדת אותו לשנות את היחסים עם גופו ונפשו.

[1*] בספרי האנטומיה מגדירים רק 2 שכבות שרירים , שטחיים ועמוקים . שכבת השרירים המתווכים היא פיתוח שלי והיא מתייחסת לכל השרירים הנמצאים "בין-לבין" ואין להם אפשרות לנוע לבדם. הם תמיד יצטרפו או לאלו שמעליהם (שטחיים) או לאלו שמתחתיהם (עמוקים). לדוגמה: זוקפי הגב , קשה מאוד להפריד את תנועתם זה מזה, והם יצטרפו או לעמוקים או לשטחיים. אי אפשר להניע רק אותם. לעומת זאת , אפשר לגייס רק את העמוקים אלו שקרובים לעמוד השדרה, מבלי לעורר את הזוקפים .


#הוראתפילאטיס #פיתוחמודעות #פילאטיסתרפיה #תנועה

מאיה בן יעקב

טל 052-8722836

mayapilates@gmail.com :מייל

  • Facebook - White Circle